מחמוד עבאס נמאסת | קיריל הדר | יו"ר סלון דבורה

הרחוב הערבי כבר הפנים מזמן: יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הוא עסקן מהסוג הגרוע ביותר.

עבאס, נולד בשנת 1935, בעיר צפת. ב־1948 ברחה משפחתו לסוריה, שם עסק בהוראה, ובמקביל למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת דמשק. במחצית השנייה של שנות החמישים היגר לקטאר, שם הועסק החל משנת 1957 במשרד התרבות והחינוך ואף קיבל אזרחות קטארית, עליה וויתר מאוחר יותר.‏ באותה תקופה הוא ביקר בגדה המערבית ובעזה מספר פעמים כדי לאתר מורים פלסטינים המעוניינים לעבוד בקטאר. לאחר מכן התייאש וניסה לפעול בקרב ארגוני התנגדות פלסטינים, לאחר שנדחה ונזרק מכל מקום בו שהה.

מדובר באדם נטול עקרונות, מבוהל וחסר עמוד שדרה. לא בכדי עושה המשטר הישראלי כל שביכולתו על מנת לשמר את האיש באמצעות מתן תקציבים שנתיים, הנמנים במיליוני דולרים, לצד אספקת נשק ותחמושת מהסוג החדיש ביותר.

וכל זאת עושה המשטר הישראלי, כאשר האחרון הוא מכחיש שואת יהודי מערב אירופה לכל דבר ועניין. מחמוד עבאס התפרסם בעולם לראשונה, כאשר השיק עבודת דוקטורט הטוענת כי מספר הקורבנות היהודים נמוך בהרבה מאלו אשר מפיצים היהודים. בהקדמת הספר המיוחד אותו השיק, שבהמשך אגב היה אחד הספרים הפופולאריים ביותר בעולם הערבי ובמערב, כותב עבאס:

במלחמת העולם השנייה נהרגו ארבעים מיליון איש בני עמים שונים בעולם. העם הגרמני הקריב עשרה מיליון איש, העמים הסובייטים עשרים מיליון ואת היתר יוגוסלביה, פולין ושאר העמים. אולם לאחר המלחמה התפרסם כי שישה מיליון יהודים היו בין הקורבנות וכי מלחמת ההשמדה הופנתה בראש ובראשונה כנגד היהודים ואחר כך כנגד שאר עמי אירופה.

לאמיתו של דבר, איש אינו יכול לאשר מספר זה או להכחישו לחלוטין. במילים אחרות, מספר הקורבנות היהודים יכול להיות שישה מיליון ויכול להיות קטן בהרבה - אפילו פחות ממיליון. העלאת הדיון בנוגע למספר היהודים אינה מפחיתה בשום אופן מחומרת הפשע שבוצע כלפיהם, שהרי רצח - ולו של אדם אחד - הוא פשע שהעולם התרבותי אינו יכול לקבל והאנושות אינה יכולה להכיר בו...

הציונות דיברה תחילה על שנים עשר מיליון שהושמדו במחנות ריכוז אלו, אחר כך המספר הצטמצם מאוד והפך לחצי, כלומר לשישה מיליון בלבד. אחר כך המספר הצטמצם עוד יותר והפך לארבעה מיליון, שהרי לא יכול להיות שהגרמנים הרגו או השמידו יותר יהודים ממה שהיו בעולם בתקופה זו. למעשה, המספר האמיתי קטן בהרבה מן המיליונים השקריים הללו. ההיסטוריון והסופר ראול הילברג סבור כי המספר אינו עולה על 896,000.

אחר כך ניסתה התנועה הציונית לתאר כיצד הם נרצחו במחנות הריכוז ובתאי הגזים, כשהיא מתעלמת משתי עובדות יסודיות. ראשית, חלק גדול מהיהודים נשאר בחיים ... שנית, חיסול הקורבנות לא התבצע רק במחנות הריכוז ובתאי הגזים. חלק מהקורבנות נפלו כתוצאה מהשתתפות במלחמות ובקרבות וכן בשל הרעב והמחלות שפגעו בכל עמי אירופה. בנוסף לכך, מחנות הריכוז לא היו רק ליהודים אלא כללו אנשים מכל אירופה ובהם לוחמים, אינטלקטואלים, משכילים, שבויי מלחמה ומתנגדי הפאשיזם...

אשר לתאי הגזים, שנאמר כי נועדו לרצוח יהודים: במחקר מדעי שפרסם הפרופ' הצרפתי רובר פוריסון הוא שולל את קיומם של תאים אלה למטרת רצח אנשים, וטוען שהם נועדו לשריפת גופות בלבד, מחשש להתפשטות מחלות וזיהומים באזור.."

נניח לרגע ויש ביקורת נגד התנהלות היהודים וישראל בנושא השימוש בשואה, הרי שכולנו מסכימים כי התבצעו נגדם מאורעות יוצאות דופן בנחרצותם. לכן כמובן, יש לבוא ולהציג את הסיבות האמיתיות שבגינן התרחש המאורע, ולא להאשים את הגויים.

הדברים הנאמרים ע" עבאס אינם דבר חדש. אלו טקסטים הנטחנים בקרב היסטוריונים רב בשנים, וטוב שכך. אך כאמור, מנקודה זו, בה היה עבאס בשיא הפופולאריות ברחוב הערבי - הוא רק הלך ודעך בקרב העולם הערבי, שהבינו בהמשך הדרך כי האיש ניחן בצדדים אחרים ולא מחמיאים.

מחמוד עבאס הוא האיש בעל אלף הפרצופים שהצליח לשחד את לוחמי ארגון ההתנגדות חמאס – וצירף האחרונים לממשלת אחדות. הכל כמובן באמצעות חופני דולרים אשר סינוורו את מי שהיו לא מזמן התקווה הפלסטינית האחרונה.

מחמוד עבאס, מי שירש את כיסא יאסר עראפת, כמנהיג תנועת פתח'. תנועה מיתולוגית אשר הייתה התנועה של צעירים רבים, שמצאו לנכון להלחם למען השבת האדמה הפלסטינית. רבבות תומכים רבים מהמזרח התיכון ומהעולם בכלל – תמכו ותיקצבו את התנועה בעלת הערך האידיאולוגי, נטול העסקנות והשררה.

היטמאות חמאס ע"י האיש המצורע, מי שלא עשה דבר ואף חצי דבר למען שיקום תשתיות הפלסטינים – גם היא מעוררת חלחלה. אידיאולוג רב רזומה כאיסמעיל הנייה מתערבב עם העסקן עבאס בהחלט לא מוסיפה כבוד למי שנחשב ראש ממשלת העם הפלסטיני ברצועת עזה.

מכל מקום יש להפנים כי מחמוד עבאס הוא לא רק בעיה של ישראל, הוא בעיה של כולם. וכפי שנדחה מכל מקום בו העביר את חייו, יש להנחיל גורל דומה גם בתקופה זו. רק ביטול כל הסכמי הסרק מול הרשות הפלסטינית, כלה בעבאס וכלה בסאלם פיאד, לצד השקת שיחות ישירות מול ממשלת חמאס, אלו ורק אלו יביאנו אל מזרח תיכון חדש.



* הכותב הינו יו"ר ארגון סלון דבורה